הדרך להכרה עצמית דרך לימוד ולקיחת אחריות

לפני 20 שנה כשנכנסתי לתחום ההשקעות הייתי צמא לידע ולקחתי המון קורסים במסחר. למדתי ניתוח טכני ופונדמנטלי, מסחר יומי, סווינג ועוד.

אם אני מנסה לכמת את ההשקעה שלי בלימודי מסחר והשקעות אני מגיע לסכום של 5 ספרות, קרוב ל-6 ספרות.

במקביל ללימודי שוק ההון עסקתי גם בתחומים אחרים: הוצאתי רישיון ארכיטקטורה וניסיתי עבודות שונות. השקעתי שנים רבות כדי להבין במה אני רוצה לעסוק באמת.

זה התהליך בו התחלתי להכיר את עצמי, במה אני טוב יותר ובמה פחות, באיזה תחום יש לי יתרון יחסי על פני אחרים ובאיזה אין לי.

ואז, בגיל 30 החלטתי לפתוח משרד לאדריכלות ועיצוב פנים ביחד עם שותפה.

הדרך לא תמיד קלה

המשרד עבד נחמד, תכננו מספר פרויקטים מעניינים אבל הרגשתי שזה לא זה.

לא נהניתי ממה שאני עושה ובפועל לא הרגשתי שאני ממש ממצה את עצמי.

כשהחלטתי ללמוד ארכיטקטורה הייתי בטוח שזה מה שאני רוצה לעשות כל החיים, השקעתי משאבים רבים הכוללים זמן וכסף רב. בדרך היו סטודנטים רבים שנשרו כי הבינו שזה לא בשבילם ועברו למקצועות אחרים.

אני הבנתי שזה לא בשבילי אחרי שהשקעתי מספר שנים בפיתוח משרד האדריכלות.

לקחתי אחריות על גורלי

אם תשאלו אותי אם אני מצטער על הזמן והכסף האבוד הרי שהתשובה היא בהחלט לא. הזמן והכסף אותם "בזבזתי" לכאורה והניסיון בניהול כספים ועסקים הניחו את היסודות שהביאו אותי למה שאני היום.

ראשית, למדתי שתחום האדריכלות לא ממש מתאים לי. לא ממש יכולתי לצפות את זה מראש.

שנית, לקחתי איתי את כל הידע והניסיון שצברתי והחלטתי לעשות הסבת מקצוע – ניהול השקעות ושוק ההון.

גם בלימודי שוק ההון השקעתי השקעה גדולה. עבדתי קשה עד לקבלת הרישיון לעסוק בייעוץ השקעות. כיום איני משתמש כלל ברישיון שקיבלתי כי החלטתי להיות סוחר עצמאי ולעבוד בשביל עצמי.

לקחתי אחריות – זו הייתה החלטה שלי להשקיע בלימודים. הלימוד, הניסוי והתהייה הם אבני הדרך במסע לגלות את עצמי ומה מתאים לי והם אלה שהקנו לי את היסודות שמהם אני בנוי היום.

מאז ההחלטה שלי להיות סוחר עצמאי, הקדשתי 10 שנים מחיי כדי ללמוד ולהתמקצע בתחום המסחר, תוך כדי עבודה והקמת משפחה. למדתי מהמנטורים הטובים והידועים ביותר בארץ ובחו״ל. לא חסכתי בהוצאות עד שהגעתי לתחום המסחר האוטומטי.

לאורך כל הדרך הערכתי והוקרתי תודה עמוקה לאותם המנטורים שהעניקו לי מהידע והניסיון שלהם, למרות שבפועל המרחק בין התאוריה אותה למדתי לבין יישומה בפועל הוא כמו המרחק בין מזרח למערב.

הלימוד תרם לי ידע רב אבל לא הפכתי לסוחר רווחי

מה ההבדל, לכאורה, בין לימודים במוסד בו למדתי ארכיטקטורה לבין אותם מכללות/מנטורים מהם למדתי מסחר בשוק ההון? למעשה אין שום הבדל:

• את המקצועות אני בחרתי ללמוד.
• תמיד התייחסתי ללימוד בשיא הרצינות ובכוונות אמיתיות להצליח.
• בכולם הקדשתי שנים מחיי ושילמתי ממיטב כספי.
• מכולם למדתי המון וקיבלתי כלים שעזרו לי להצליח בחיים.
• לכולם אני מוקיר תודה על שהקנו לי את הדרך והידע לדעת במה אני טוב ובמה פחות.

 אף אחד מהם לא נתן לי תעודת אחריות להצלחה.

במהלך השנים פגשתי המון סוחרים שיש להם קושי רב להתמודד עם טעויות אנוש ולקחת אחריות.

כשהם נכשלים הם נוהגים להאשים את כל העולם ולא לוקחים את האחריות על עצמם.

התכונה של להאשים אחרים נפוצה במיוחד בתחום המסחר וההשקעות. תחום ש"סובל" מעודף אמוציות, כי איפה שמעורב הכסף שלנו שם גם מעורב הרגש, לטוב ולרע.

התסכול הרב שנוצר עקב חוסר היכולת של הסוחר לנתק את הרגש במסחר וטעויות אנוש רבות הנובעות מכך, גורמים למבול של חיצי האשמות שרבים מהם מופנים כלפי המכללה או המנטור.

אבל מה עם העובדות?

• המסחר הידני הוא המקצוע עם אחוזי הכישלון הוא הגבוה ביותר בעולם, מי שנכנס לתחום הזה צריך לדעת שסיכויי ההצלחה שלו שואפים לכלום.
• הזמן המושקע בלימוד התחום והכסף שיוצא לרכישת הקורסים אינם יכולים להיות פחותים משום מקצוע מכובד אחר כמו עריכת דין, טיס, רפואה, הייטק ועוד.
• המסחר בבורסה, דורש שנים רבות של ניסיון והשקעה כספית הכרוכה לעתים במחיקות הון- הקרבה גדולה אולי יותר מכול מקצוע אחר.

לסיכום – כמנטור בתחום המסחר האלגוריתמי אני נותן את כל הכלים כדי לאפשר לכל אחד להצליח בתחום המסחר.

האם אני נותן תעודת אחריות? לא! כמו שאף אחד לא עושה בשום מקצוע.

50% מהצלחת התלמיד תלוי בידע שאני מקנה בסדנה. ה-50% הנותרים תלויים לחלוטין ברצון התלמיד להשקיע מזמנו ומכספו כדי ללמוד מקצוע מרתק.

אני מבין אולי יותר מכל אחד אחר את הקושי שיש במקצוע המסחר, אבל חוויתי גם את התגמול הגדול וההנאה שמצטרפת למי שעושה מצידו את המאמץ הנדרש להצליח.